ההיסטוריה של מחקר אתנולוגי

בשנות ה-70 אמרו שהתיאוריות הגדולות האלה הן משהו שאנחנו רוצים לפרק – גירץ, גידס, בורדייה, לאטור, סיקורל, קאלון ואחרים: צריך לחשוב על החברה במונחים אחרים – מונחים של פרקטיקה. כולם רצו לפרק את 4 הצלעות הנ"ל של המטריצה – זה נקרא המפנה הפרקטי.

המפנה שבמקום להתבונן על מבנים או פרטים נתבונן בפרקטיקה, במה אנשים עושים, ודרכה רואים גם את המבנה וגם איך הפרט מחזק או מפרק את המבנה.

אתנולוגיה מבוססת על הגישה הזו – התבוננות על הפרקטיקה. נגיע אל השדה, נראה מה אנשים עושים, מה הם אומרים שהם עושים, מה אנחנו חושבים על מה שהם אומרים – ומזה נבין משהו.

אחד הראשונים שדיברו על זה – הרולד גארפונקל – 1967 – לימודים באתנו מתודולוגיה. נסיון ללמוד את המתודות שדרכן אנשים בונים את מאפייני חיי היום יום שלהם בכל סיטואציה קונקרטית , לא תיאורטית. בפעולות ובמצבים קונקרטיים ישנו סדר שמסדיר את היחסים אן את הפעולות של אותו מצב. הסדר הזה הוא בלתי תלוי ולא מותנה בתיאור מוקדם שאנחנו נתאר. ולא בפירוט פורמלי של מרכיבי המצב, של היחסים האנליטיים ביניהם וכו'. למרות שישנם מבנים וכו', ההתנסות של בני אדם במצבים מסויימים הינה כאוטית והסדר מובן באופן טבעי מבלי שתהינה הוראות הפעלה. בתוך הסיטואציה עצמה הסדר מושג באמצעות פרוצדורות התנהגותיות אקטואליות שהן מתואמות ומתוזמרות בתוך הסטינג עצמו. אי אפשר להתעלם מהמוסדות, יש סטינג שהוא א-פריורי, אבל מעבר לזה יש משהו שנקבע תוך כדי הסיטואציה. למשל: מורה בכיתה – יש סטינג של כיתה בבי"ס אבל עדיין יש משהו שמתרחש בכיתה מסויימת לפי הפרטים שבו. האינטראקציה היא זו שקובעת את הפרוצדורות התנהגותיות שמגדירות את הסדר החברתי. יצירת הסדר החברתי בסטינג מסויים הוא מאוד דינמי. הסדר הדינמי הזה מוגדר גם ע"י מה קורה בתוך הסיטואציה וגם ע"י דברים מבחוץ כמו מה חושב ראש החוג, מה ההסטוריה של הכיתה הזו וכו' שיוצרת סיטואציה אד הוק. משא ומתן.

בשנות ה-80 גארפינקל התחיל להתעניין בפרקטיקה המדעית והתחיל לכתוב ולהיות מצוטט רבות ב-STS. מה מדענים עושים, על מה הם מדברים ולטענתו זה מה שיוצר את הפבריקציה העדינה של הפרקטיקה המדעית.

מאמר שכתב גארפינקל עם לינץ ולבינגסטון –כתבו על פרוצדורות במעבדה – כיצד הן מנוסחות, עוברות פורמליזציה ומוגדרות עד הפרט הקטן. והתעניינו גם בדבר שאינו כתוב ויכול להיות מתואר רק ע"י מי שעורך תצפית על המדען בעבודתו. האופן שהו אנשי המעבדה מתמודדים עם אי התאמה בי התיאורים הגנריים של העבודה במעבדה, שמתיימרים לתאר את מה שמתאר את הפרקטיקה המדעית באותו סטינג לבין אותם פרטים קטנים שלא היה ניתנים לחיזוי בתיאור הגנרי. רצו לעמת בכוונה את המצופה עם השבירה שלו.

אתנולוגיה מבקרת את הסוציולוגיה שמחפשת עקרונות רחבים משום שסוג כזה של תיאורים רחבים לא מצליח להביא את הסיטואציות הדינמיות.

אתנולוגיה מאפשרת לנתח כיצד חברים בסיטואציה מסויימת משיגים את ההבנה של האמת הפורמלית והאובייקטיבית. מתמקדת באינטר סובייקטיביות, המייצרת אמת ומייצרת תפיסה של אובייקטיביות. לכן הם ינתחו שיחה, איך מדברים, בוחנים את המשפטים שנאמרים ואת מבנה העומק שלהם. אחרים פנו ללימודים קוגניטיביים – כיצד בני אדם מעבדים מידע. המפגש שבין השיטתי, מבני לבין האקטואלי שמתרחש כאן ועכשיו, והבנה ייחודית שיש לאנשים שמגלמים את המפגש הזה. רק כשמתבוננים מקרוב במפגש כזה אפשר לתאר אותו ולהבינו.

אתנולוגיה רוצה להמחיש את הדרכים שפרקטיקות מדעיות מתגבשות דרך שיחות ודרך עבודה יומיומית שגרתית במעבדה.

לאטור ווולגר – נכנסו למוסד יוקרתי ותיאורו את עבודת הייצור של העובדה המדעית. במקביל אחרים עסקו במחקרי מיקרו, תצפיות ורישומי התהליך שבו פרקטיקות מייצרות עובדות. המחקרים האלה יצרו את ה-STS. נעשו בתוך המעבדה. הצדקה למחקרים חברתיים מאוחרים יותר שהתייחסו לאתרים של יצור ידע מחוץ למעבדה. הם דנים בהפרכה של החזקה של מדעי הטבע על העובדה המדעית, שזה כאילו ייצוג אז איז של הטבע, ולא תוצאה של מו"מ.

דן גבתון:

תיאוריה מעוגנת בשדה – איך מנתחים את הנתונים.

מסתכלים על סיטואציה – המאמר נותנים לנו פלטפורמה איך לנתח אותה. להבין את מבנה העומק של השיחה, הקטגוריות, את הדברים המכוננים את הפרקטיקות.

כאילו שמגיעים טאבולה ראסה לשדה. גישה הכי קיצונית, איך לתת לקטגוריות לעלות מתוך השדה.
תוכנית הפעולה שמציע גבתון:

בכל שלב אפשר לחזור אחורה

לכתוב את המחשבות שעולות תוך כדי הצפיה. זה יומן השדה. בסוגריים [] את המחשבה הפרשנית הראשונית שעולה תוך כדי התצפית.

גיבוש קטגוריות וקביעות קריטריונים לכניסה לכל קטגוריה

עיבוי הקטגוריות ותיקוף שלהן.

יצירת היררכיה בין הקטגוריות ואיתור קטגוריות בגרעין. מעבר להמשגה. מה המהות, הדבר המרכזי שקושר את כל הדברים למשהו אחד. למשל: מזרח/ מערב אוניברסליות/מקומיות או טוב/רע – אלה קטגוריות, שלאורן יתגלו כל מיני דברים.

יצירת מבנה תיאורטי ע"י הקטגוריות, קישור לספרות מחקרית ולתיאוריה – שיא התהליך – תיאוריה מתוך השדה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *