לבנות עולם נפלא – כיצד משפיעים הסמארטפונים ומשחקי המחשב על ילדינו?

אנו חיים בחברה המובילה בכמות הסמארטפונים האישיים. בימינו ניתן לראות שבכל משפחה יש ילדים צעירים מאוד שאוחזים במכשיר, ואם אין להם את שלהם, אז הוריהם נותנים להם "לשחק". מהן ההשפעות של התופעה על חיינו, מהי האחריות של כל הורה והורה ושל כולנו ביחד, כיצד התופעה משפיעה על חיי ילדינו, על המשפחה, ובכלל, על החברה העתידית?

שאלות אלה מהותיות ודורשות בדיקה מעמיקה, ומי אם לא אנו ההורים צריכים לבצע אותה. שהרי הילדים לא יעשו זאת בעצמם. הם תוצאה של דוגמה סביבתית, וללא הכוונה, ברור שהם אינם יכולים לבנות את עצמם.

נתחיל בכך שמי שמזרים את הדגמים החדשים חדשות לבקרים מרוויח מכך הון תועפות, כלומר, זה כדאי למישהו, מנפח את הכיס של מישהו, ולא בהכרח בא מכיוון של תועלת החברה, המשפחה והדור הבא.

עתה, מה אנו ההורים, המשתמשים אמורים לעשות עם התופעה? בתחילה, גם אנו נהינו אחר הסמארטפון הנכסף, ואחזנו בו בגאווה, ככל שהדגם בוהק וחדיש יותר. אחרי הכל, גם עלינו שלטי חוצות ענקיים ופרסומות ששוטפות את מוחינו ורצונותינו, עובדים.

אז עם המכשיר בכיסנו, או ליתר דיוק בידינו, אנו כבר מהווים דוגמה לדור הבא. אפשר לראות תינוקות בני שנתיים אוחזים בצעצוע ומתהלכים עמו כאילו מנהלים שיחה ערה. ילדים לומדים מדוגמה.

יתר על כן, אותם יצרנים "החכימו" לעשות, והפכו את המכשיר ל"מכונת ייצור תענוגים" ואם אפשר, אז גם לילדים. הם החדירו בו שפע משחקים ללא סינון מה טוב לילדינו ומה מזיק. בכל אחד מהמשחקים הללו קופצות הודעות ופרסומות שמוסיפות על שטיפת המוח, ומותירות אותנו ריקים ומתוסכלים.

ילדים בגילאים צעירים "משחקים" בכנופיות, ברוע, במשחקי אגו ותחרות על חשבון האחר, כולל ריצה על פסי רכבת סואנים ועוד תופעות, שבתוכן חיים ילדינו. אלה אינם משחקים כלל, אלה דוגמאות שחודרות לדור הזה, בלי שאנו ההורים נותנים על כך את הדעת.

האם המשחקים הללו מטמיעים בילדינו ערכים? דרכי התנהגות שבו היינו רוצים שינהגו איש ברעהו, ועליהם יקום הדור הבא? או שמא, מטמיעים בהם חוסר אכפתיות, בהייה בלתי פוסקת אחרי התמונות שזזות בעיניים ואחר הבטחות של עוד שטרות כסף וירטואליים, גביעים, וזכייה כשהרסת בניין ופגעת בעוד משהו או מישהו.

<iframe width="560" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/bkTLIO2zanM" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

תארו לכם איך יראה העולם בעוד עשר שנים, כאשר אותם ילדים יצטרכו לבנות אותו ולחיות את חייהם. האם אלה הצורות המאוזנות שאנו רוצים להעניק להם? ודאי שלא. וטרם דיברנו על המחקרים המראים על ההשפעה הפסיכולוגית, ההתפתחותית של הילדים והנוער. על הנזק המתגבר בקשרים ביניהם, על הדרך בה הם נוהגים זה בזה. ואין שם מדריך או מישהו שמושך אותם אל הטוב ומלמד אותם להתחבר. אלא רק אגו, הרס וריקנות שאליה מתמכרים הצעירים, ובה מוצאים את ה"תענוג" שלהם.

ההורים לא טורחים לבדוק לעומק, מה קורה, מהן התוצאות, אלא, מכיוון שהחברה הכללית נוהגת כך, אז מתייאשים, מוותרים, וממשיכים הן עם הסמארטפון שלהם שמתפקד בהרבה מקרים כביביסיטר זמין וזול.

רק הקמת סביבה חזקה, שבה כולנו נחליט על הערכים החשובים, והדרך והאמצעים להשגתם, וננהג בעקביות ותוך דוגמה אישית, תוליד תוצאות. זה דורש מאיתנו ההורים להיות נחושים, לא להיכנס לסביבת האינטרנט השופעת זבל זמין ללא גבול, והכוונת ילדינו והמקומות בהם הם נמצאים והתוכן ממנו הם יונקים, לתוך סביבה טובה, שתמלא את הדור הבא ותגדל אותו באמת, כי הוא החשוב. הדור הבא הוא ההמשך שלנו, העתיד של האנושות, ויש להם תפקיד משמעותי ומהותי.

ומכל שכן, מילוי תפקיד זה, הופך אותנו ההורים להורים, ולא לדמויות מקריות שמביטות מהצד ונכנעות לכל אופנה וטרנד. רק חינוך וסביבה הם הפתרון לכך, ובידינו לעשות זאת ביחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *