שוק ההון

אחד התחומים המורכבים והמעניינים בנושא הכספים הוא שוק ההון, אשר לעיתים נתפש בעיניי אלו שלא משקיעים בו כרולטה בקזינו, ונחשב לדעתם כסיכון מיותר לחלוטין עד להגעתו של אדם למצב סיעודי.

העולם הפיננסי, ושוק ההון בכלל זה אינם נגישים, בלשון המעטה, לבוגר ממוצע של מערכת החינוך הישראלית. השפה והמונחים בתחום זה לעתים שלא לצורך מהווים גורמים מרתיעים לכשעצמם.

אחד האפיקים המשפיעים על שוק ההון הוא רגישות לאירועים פוליטים וחדשות שונות ולכן הוא מגיב להן במהירות בעליות וירידות.

אחת המפולות הקשות שנצרבו בתודעת ההיסטוריה של שוק ההון, היא מפולת וול סטריט שהתרחשה במאה הקודמת בשנת 1929, ההתרסקות גרמה 'לחוסר התמצאות ולפחד', אנשים רבים גילו שאבדו את כל הונם ורכושם והיו שלא יכלו לשאת זאת ושמו קץ לחייהם. המפולת הובילה לשנים של מיתון קשה ולקח זמן עד שהשוק חזר לעצמו.

אולם, קיומו של שוק ההון מפגיש בין חברות הזקוקות למימון ומאפשר לייצר ערך כלכלי. אחת המטרות המרכזיות של שוק זה, היא לשמש כמתווך בין מי שצריך כסף למי שיש לו כסף עודף. בשוק ההון נפגשות החברות הזקוקות לכסף עם קונים (בעלי ההון, אנשים פרטיים ומוסדות), הרוצים להשקיע את כספם על מנת שיניב רווחים.
שוק ההון בשונה משווקים רגילים, מתנהל במקום קבוע ומסודר הידוע בשם "בורסה לניירות ערך". לכל מדינה בורסה משלה, דרכה היא מנהלת את מסחר ההון הפנים ארצי והחוץ ארצי. מלבד היותו שוק של כסף, לשוק ההון חשיבות רבה ביכולת שלו להניע את גלגלי המערכת הכלכלית בחברה. הוא מאפשר לבעלי היוזמה והרעיונות לפתח מוצרים ולהקים מפעלים יצרניים. מפעלים אלו מעסיקים עובדים, שמקבלים משכורות המשתמשות אותם לביצוע קניותיהם.

תאוריות וספרים רבים חוברו לנושא ויצאו לאור על מנת לסייע לבצע מהלכים ריווחים בשוק ההפכפך.

לדוגמה תאוריית הגלים של אליוט- עקרון הגל מניח שהפסיכולוגיה של המשקיעים כגוף קולקטיבי נעה כמטוטלת בין אופטימיות לפסימיות. התנועות הללו יוצרות תבניות, כפי שניתן לראות בתנועות המחירים בשוק בכל דרגה של תנודה.

משקיעים רבים יושבים מול כמה מסכים ובעזרת תאוריות מפורסמות או אלו שפיתחו בעצמם, מנתחים גרפים, תבניות, גלים, נרות יפניים בצבעי אדום וירוק ועוד.

מגמות במחירי המניות כעלייה, ירידה או הדשדוש נראים כאנלוגיה לחיינו שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *